| זה היה "חסיד פולין", למה דווקא סיפור על חסיד פולין? מילות הפיוט חזן: אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג קהל: נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדֶךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ חזן: מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת חזן: אֲסַפְּרָה כְבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ קהל: בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ, דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ חזן: גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ, כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ קהל: דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ חזן: הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת קהל: וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת חזן: זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רָב קהל: חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ , הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ חזן: טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, קְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לָיְלָה קהל: יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לַעֲטֶרֶת צְבִי חזן: כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ, וְחַק עַל מֵצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ קהל: לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה, אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה חזן: מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת קהל: נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ : חזן: סְגֻלָּתוֹ תְּהִי נָא בְיָדוֹ עֲטֶרֶת, וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת קהל: עֲמוּסִים נְשָׂאָם, עֲטֶרֶת עִנְּדָם, מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם חזן: פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו, וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו קהל: צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם, פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם חזן: קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו, תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו קהל: רוֹצֶה בְעַמּוֹ, עֲנָוִים יְפָאֵר, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר חזן: רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ, דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ קהל: שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ, וְרִנָּתִי תִקְרַב אֵלֶיךָ חזן: תְּהִלָּתִי תְּהִי נָא לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת קהל: תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ חזן: בִּרְכָתִי תַּעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר קהל: וּבְבִרְכָתִי תְּנַעֲנַע לִי רֹאשׁ, וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ חזן: יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ, כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ חזן וקהל: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד | היעב"ץ מצא רמז בראשי תיבות הפיוט לכך שחיברו ר' שמואל החסיד, אביו של ר' יהודה החסיד |
|---|---|
| בניגון "אנעים זמירות", בשעת ביאור הניגון הרבי הדגיש במיוחד את המילים " לדעת כל רז סודך — ידיעת פנימיות התורה" | בפרט על ר' אברהם חריטונוב שהיה חזן — ידוע שהוא חיבר כמה ניגונים שאינם מנוסח חב"ד כמו למשל ניגון "המבדיל בין קודש לחול" המופיע בניח"ח |
ביומנו של ר' אפרים יחיאל הלפרין מוסיף, שכשהרבי גמר לשיר את הניגון ציווה להרה"ח ר' אברהם שי' לידר — שהביא באותו שמחת תורה את הניגון "הושיע את עמך" — לשיר את הניגון החדש בעצמו.
28| למשל, המשפט: "ויְשַווך לפי מעשיך", הוא משפט המתאר את הקושי לגעת באל ועל הדבר שהאדם נאלץ להסתפק במקומו: להכיר את האל על פי מעשיו ודימוייו הנגלים לו בלבד | בתקופה המאוחרת, יש שהנהיגו שכל הקהל קורא ביחד את כל ה |
|---|---|
| מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת |
| נהוג לומר זמר זה ב כש פתוח | בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו |
|---|---|
| לחנים מודרניים נוספים הם של הזמר ושל הרב דני סגליס ראש | אף על פי שהדימויים נראים שונים ואף סותרים לעיתים , מדגיש המחבר ש "הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת ", הבורא הוא אחד, ומתגלה בצורות שונות לפי העניין |
סיפורו של הניגון אודות חסיד פולין ששר את הניגון במוצאי יום הכיפורים עד למחרת בבוקר בלי משים לב, הוא סיפור די "שמיימי", הן בשל מצב של דבקות ו"התפשטות הגשמיות" יוצאת מגדר הרגיל, והן מפני שהסיפור קצר וחסר בו מידע בסיסי: הרבי הזכיר שזה היה ב"עיירה" אבל באיזו עיירה? כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ.