יש שהזכירו מנהג קדום שהיה נוהג בקצת מהקהילות להפטיר בשבת חתן את ההפטרה "שוש אשיש" במקום את ההפטרה הרגילה שהיו אמורים לקרוא באותה שבת | כי עיקר העניין לשמח חתן וכלה הוא שירגישו הודאה לה', על כן אמרו חז"ל "המשמח חתן וכלה כאילו הקריב קרבן תודה" |
---|---|
הרב נחמן יוסף וילהלם הוציא בשנת תשע"א ספר בשם חמישה קולות—שבע ברכות בהלכה ובאגדה | במילים אחרות: "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" משמעותו: לבנות את החורבות את החששות שמביאים לחורבן ביום השמחה |
יש שכתבו שאם שבת שקודם נישואיו היא שבת תשעה באב יש להקדים את שבת החתן שבת אחת קודם, מאחר שאין לערוך בשבת תשעה באב כל שמחה שהיא.
24ואכן הדבר הראשון שה' נתן לאדם לאחר שראה ש"לא טוב היות האדם לבדו" הוא אישה | כתוצאה מהשינוי בנוסח הברכה מהפסוק בירמיה, ישנם טוענים שרבים בציבור אינם מודעים שעיקר מטרת ה'שבע ברכות' היא להודות ולשבח לבורא יתברך על חסדיו הנפלאים |
---|---|
רמז למנהג זה ישנו כבר ב, שם נכתב ש"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו , כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה | הגמרא במסכת ברכות ו, ב מביאה שהיו עוד קולות אבל אלו הופיעו לאחר מתן תורה, ואינם במניין |
והיו ישראל הולכים בשבתות, ויושבים בין שני שערים הללו | טעם נוסף למנהג השמחה בשבת לפני הנישואין, מבואר בתלמוד , שניתן לומר ברכת שהשמחה במעונו עוד לפני החתונה, מהזמן בו מכינים את צורכי סעודת החתונה, כי השמחה על הקמת בית בישראל מתחילה כבר בהכנת צורכי החתונה |
---|---|
מנהג זה מופיע כבר בדברי ה | נשאלת השאלה : הלא אין שמחה לאדם והאישה כיום חתונתם |
יש הסבורים שטעם המנהג על פי המבואר בזוהר תרומה קמ"ה, א , שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה.
28